לפרטים וייעוץ חייגו עכשיו 03-6292000

1. מטרתה של חקירת היכולת, הינה לקבוע את גובה התשלום שישלם החייב מידי חודש בחודשו במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו. ראש ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה (זוכה- כינוי הנושה בהוצאה לפועל) או החייב, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב. יש לציין כי בתיק מזונות כלל, לא במצעים חקירת יכולת היות והתשלום החודשי נקבע על ידי בית המשפט לענייניי משפחה או בית הדין הרבני.

2. מומלץ במקרים מסוימים לבצע חקירת יכולת כאשר יקבל החייב את האזהרה מאת ההוצאה לפועל בדבר פתיחת תיק נגדו כאשר אין ביכולתו לשלם את החוב במלואו או בשיעורים שנקבעו לו. היתרון הבולט בביצוע חקירת יכולת בתוך 21 יום ממועד משלוח האזהרה (בשקים חוזרים או שטר חוב) הינו בכך שהחקירה תהיה ללא נוכחות הנושה, דבר המקל על החקירה, כמו כן ניתן לבקש עיכוב הליכים כל עוד ישלם החייב את החוב בהתאם למה שנקבע בחקירת היכולת. יתרון נוסף בכך שלא יתווספו לחוב הוצאות נוספות כגון אגרות בגין הליכים ושכר טרחת עו”ד אשר נופלים על כתפיו של החייב.

3. באם חייב סבור שאין הוא צריך לשלם את החוב, יגיש התנגדות לביצוע שטר או בקשה בטענת פרעתי.

4. בחקירת-יכולת רשאי ראש ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית-משפט. חקירת-יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל.

5. יש לציין כח אם לא התייצב החייב לחקירת יכולת במועד בתוך פרק הזמן שנקבע לו באזהרה או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. במקרה שכזה ניתן להמשיך נגדו בכל ההליכים ואף להוציא נגדו פקודות מאסר האם לא ישלם מידי חודש את אשר נקבע לו לשלם באופן שרירותי.

6. חייב המבקש חקירת-יכולת רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכולתו לקיים את פסק-הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב. על החייב למלא כתב ויתור סודיות, שאלון ולצרף מסמכים בדבר הוצאותיו גון, תלושי שכר, הסכם שכירות, חשבונות גז חשמל מים טלפון וכו’.

7. לא יראו בחייב שהתייצב ומילא אחר כל הדרישות החוק חייב המשתמט מתשלום חובותיו אף אם לא נחקר ביום התייצבותו חקירת יכולת בידי ראש ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, לפיכך יקבל החייב, בו במקום, אישור התייצבות; ראש ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב, על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא, אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת, לרבות לפי בקשת הזוכה.

8. התייצב חייב ולא נחקר חקירת יכולת על ידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולא מילא אחר כל הדרישות החוק ימסרו לו, בו במקום, אישור התייצבות והזמנה לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בשעות קבלת קהל, בתוך 14 ימים מיום התייצבותו; בהזמנה יוזהר החייב כי אם לא יתייצב כנדרש יהיה צפוי למאסר.

9. המקרים שבהם לא תתקיים חקירת יכולת כדלקמן:

כאשר החייב הוא תאגיד;

החייב הוכרז חייב מוגבל באמצעים

הוא הגיש, בתוך 21 ימים ממועד המצאת האזהרה לידיו, בקשה בטענת “פרעתי”, כל עוד בקשתו לא נדחתה;

החייב הגיש במועד בקשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, כל עוד בקשתו לא נדחתה.

כאשר התיק אשר נפתח נגדו הינו לפסק דין למזונות, למימוש משכנתה, למימוש משכון או לפסק דין שאין בו
חיוב כספי.

10. לסיכום: חקירת היכולת נועדה להעריך את יכולתו של החייב לשלם את החוב בתיק ההוצאה לפועל, כאשר לאחר ביצוע חקירת היכולת, נקבע צו תשלומים לחייב בהתאם ליכולתו ולא באופן שרירותי סכום אחר שהחייב אינו יכול לעמוד בו. ללא חקירת היכולת , לא יוכל החייב לזכות לשקט יחסי וקיום אורח חיים נורמאלי, היות ויבוצעו כלפיו הליכים מבצעיים, כגון עיקולים, צווי מאסר ועוד בעוד שלאחר ביצוע חקירת יכולת ולאחר שראש ההוצאה לפועל התרשם כי החייב גילה את מצבו כלכלי האמיתית, הוא יזכה לצו עיכוב הליכים בכפוף לכך שיעמוד בתשלומים. מומלץ להיוועץ עם עורך דים בטרם ניגשים לחקירה שכזו, להיערך היטב ולהכין את כל המסמכים הרלוונטיים כנדרש.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן